אישה בת 30 תובעת כ-2.5 מיליון ש"ח מבי"ח ברזילי מאחר ולטענתה כרתו לה את הרחם ללא סיבה, מה שימנע ממנה להרות בעתיד, כך עולה מתביעת רשלנות רפואית שהגישה לבית משפט השלום בראשל"צ באמצעות עורכת הדין שגית הראל ממשרד עורכי הדין גיל וניצן הראל.
בתביעה נטען כי לפני כשנתיים ילדה את בנה הראשון בבי"ח אסותא באשדוד ומספר ימים לאחר ששוחררה מביה"ח לאחר שחום גופה לא ירד, הגיעה באמבולנס לבי"ח ברזילי. היא טופלה שם ב-3 סוגי אנטיביוטיקה ולאור מימצאי הבדיקות עלה חשד לזיהום ברחם. לאחר יעוץ טלפוני בין אחות לרופא בכיר, הוחלט על כריתת הרחם עוד באותו יום.
מומחה בתחום הגניקולוגיה ומיילדות מטעם התביעה קבע בחוות דעתו, כי כריתת רחם דחופה סביב הלידה נעשית במקרה של דימום מסיבי ובלתי נשלט המסכן חיים ובמיקרה וטיפולים שמרניים אחרים לעצירת הדימום אחרי לידה, כשלו.
המומחה קובע כי לפני שמחליטים החלטה קיצונית של כריתת רחם, יש לעשות שימוש במדד לסיכון לתמותה, דבר שלא נעשה במיקרה זה. המומחה טוען שאם היו בודקים המדד הנ"ל היו מגלים שהיולדת לא נמצאת בסכנת חיים. המומחה קבע כי היולדת סבלה מזיהום פשוט: היא הייתה בהכרה מלאה, מדדי לחץ דם ודופק תקינים, לאחר בדיקה גופנית תקינה וללא עדות לחיידק טורף.
המומחה בתחום הגניקולוגיה ומיילדות מטעם התביעה, כתב בחוות דעתו כי ההחלטה על כריתת הרחם התקבלה רק לאחר 15 שעות של טיפול אנטיביוטי, כאשר בפרקטיקה המקובלת יש להמתין 48 שעות, שכן רק אז החולים מתחילים להגיב לטיפול.
הצוות הרפואי החליט על כריתת רחם באישה צעירה לאחר "ייעוץ טלפוני" שבו תיארה האחות לרופא הבכיר את מצבה של האשה. על פי ההנחיות, מעקב אחר נשים החשודות בזיהום חמור, חייב להעשות ע"י צוות רב תחומי ועדיף כי בראשו יימצא רופא בכיר.
בצוות זה אמורים להיכלל מומחה טיפול נמרץ, מומחה למחלות זיהומיות ומומחה לרפואה פנימית. במיקרה של היולדת. לא רק שלא נערכה ההתייעצות עם צוות רב תחומי אלא הרופא הבכיר היחיד שעימו נערך הייעוץ לא טרח להגיע לביה"ח לראות במו עיניו את מצבה של האם הצעירה והורה בשיחת טלפון עם האחות, על כריתת הרחם. לטענת המומחה, אם היו ממתינים עד שהאנטיביוטיקה תתחיל להשפיע, האשה הייתה מחלימה והייתה יכולה להביא ילדים לעולם.
באת כוחה של האם, עו"ד שגית הראל ממשרד עורכי הדין גיל וניצן הראל טוענת בתביעה כי עולמה חרב עליה. עד היום, היא ממאנת להאמין שלא תוכל להביא עוד ילדים לעולם. לטענת באת כוחה, צוות ביה"ח פעל ברשלנות ולא נהג כפי שצוות רפואי סביר היה צריך לנהוג והוסיפה כי ביה"ח העסיק רופאים לא מיומנים. לדבריה, הרופאה טענה בפני האם הצעירה כי אם לא תתבצע כריתת הרחם היא לא תראה אור יום. עוד נטען כי ליולדת לא הוסברו השיקולים לביצוע כריתת הרחם ולא הועלו אפשרויות טיפול נוספות.
הזוג הצעיר תכנן להביא מספר ילדים לעולם ואף קנה ועבר לדירה מרווחת לשם כך. חלומם של בני הזוג לא יתגשם לעולם בשל רשלנות ביה"ח בביצוע ניתוח כריתת רחם שלא לצורך.
האשה מבקשת לפסוק לה פיצויים עבור הפסדי שכר, פנסיה וזכויות סוציאליות, הוצאות רפואיות, כאב וסבל, תקיפה, פגיעה באוטונומיה ומימון הליכי פונדקאות.
משרד הבריאות, הבעלים של ביה"ח הממשלתי ברזילי, מבקש למחוק את התביעה על הסף וטוען בין היתר בכתב ההגנה כי האשה קיבלה טיפול מיטבי שכלל טיפול אנטיביוטי רחב טווח לטיפול בזיהום ברחם, התקיימו התייעצויות וכי האשה היתה במצב קריטי שהדרדר וחייב ניתוח לכריתת הרחם.
