מאזן רווח

השבוע, לאחר 27 שנות שרות בצה"ל, פושט את המדים אחד מהדמויות היותר מוכרות ומוערכות בקרב ציבור תושבי העיר, רנ"ג אבי רווח.

אבי נשוי לאושרת, אב לארבעה ילדים וסב לנכד, שימש בשרותו הצבאי במגוון רחב של תפקידים, כאשר הוא מסיים את תפקידיו כקצין הרכב של זרועות היבשה וסגן מפקד מחנה מזי. 

תחת ידיו שרתו חיילים רבים, וחלקם הנכבד היו אף מתושבי העיר אשקלון. יותר מכל רווח גאה בהיותו מפקדם של חיילים, אשר היו כפסע לפני הדחתם מהצבא בגין אי התאמה. חיילים אלו מצאו אצלו אוזן קשבת, תוך דאגה מקסימלית לבעיות שלהם. רווח דאג כי יסיימו את שירותם הצבאי, וחלקם אף בהצטיינות יתירה, לא פלא אם כן, שחלק מאותם חיילים מאתגרים הפכו עם השנים להיות אנשי קבע המחזיקים בתפקידי מפתח וחלקם אף משרת יחד אתו עד לימים אלו כדוגמת רס"ר הבסיס, קצין הלוגיסטיקה, וקצין הבינוי. 

השינוי המבורך שעשו אותם חיילים ונזקף לזכותו, בא לידי ביטוי בקשר האמיץ שנשמר לאורך שנים עם אותם חיילים אשר סיימו את שירותם ומכירים טובה למי שהיה בעבורם ההזדמנות האחרונה לפני פליטתם מהמערכת, כאשר את הכל עשה באהבה ודאגה גדולה כאב לילדיו. 

ישבנו עם אבי לשיחה מסכמת על התקופה המיוחדת, על תפקידיו בצבא, המקרים המיוחדים הזכורים לו היטב, על הקשר בין שירותו הצבאי לבין תפקידו כיו"ר הנהגת ההורים העירונית, וכמובן על התוכניות שלו לעתיד.

אבי, ספר לנו קצת על ההיסטוריה הצבאית שלך. 

"ראשית אני מסופק אם הציבור יודע שהשרות הצבאי שלי מתחלק לשני חלקים. עם תום שירות הסדיר יצאתי לאזרחות, ועבדתי במספר עבודות, בשרות הסדיר שלי נחשפתי לאחד מדמויות המפתח בצבא, ומוכר היטב לכל תושב העיר, וזאת מפאת כמות החיילים האדירה שעברה תחת ידיו, הלא הוא דוד ברכה, מי שהיה למפקד המחנה המיתולוגי של בסיס מזי. לאחר שש שנים באזרחות, ותודות לנחישות של דוד ברכה שזיהה את הפוטנציאל הגלום, חזרתי לשירות קבע בבסיס מזי, ומאז במצטבר אני מסיים עשרים ושבע שנות שרות". 

מה מיוחד בתפקיד קצין רכב של זרוע היבשה? 

"ברור לכולם שזרוע היבשה זה אחד החילות אשר כלל צבא הגנה לישראל נשען עליו. השרות הלוגיסטי הנלווה למערך זה הוא בממדים ענקיים, בתוך כלל התפקידים ממוקם תפקיד חשוב זה של קצין הרכב של הזרוע. התפקיד דורש זמינות מקסימלית, עבודה עם ממשקים רבים הן צבאיים והן אזרחיים, וכמובן תפעול צי הרכבים והכל בלווי של מערך אדיר של פקודים".

מה הייחודיות שהבאת לתפקיד?

"בכל תפקיד אותו אני מבצע, אני חותר למצוינות. אני רואה בכל משימה אתגר, ואני מקדיש לה את מלא תשומת הלב על מנת לבצע אותה ביעילות המרבית. אני משתדל מידי יום לראות כיצד ניתן לשדרג ולקדם את המערכות. אני מודע היטב לכך שאני חלק מהפאזל דבר המקל עלי להעריך כל איש צוות שעובד יחד איתי, כשותף מלא בהצלחות". 

מה הכי אהבת בתפקיד ? 

"אני כיהודי מאמין, יודע שלכל אדם יש שליחות אשר לשמה הוא נשלח, ושליחות זו גדולה הרבה יותר מתפקיד כזה או אחר אותו האדם ממלא בעבודתו. מרבית החיילים שהגיעו לשרת תחת פקודי, היו חיילים שתנאי הפתיחה שלהם לא בישרו טובות. אני בהחלט הייתי ההזדמנות האחרונה שלהם. אני יכול להגיד עם יד על הלב, שלא הסכמתי לוותר על אף חייל, ולא משנה כמה מורכבות ובעיות היו סביבו, אני יודע בוודאות שחלק נכבד מאותם חיילים, אלמלא היו זוכים לסיים את שירותם הצבאי, היו מוצאים עצמם נשאבים למחוזות לא טובים, והשירות הצבאי בהחלט היה בעבורם עוגן ומשענת לעתיד טוב יותר". 

האם זכור לך מקרה מיוחד ? 

"להצביע על מקרה אחד מיוחד זה קשה מאוד, כל מקרה לגופו הוא ייחודי ומיוחד, מאחר ואני דוגל בכך שמפקד טוב אמור להכיר את חייליו לפרטי פרטים כולל הקשיים הנלווים להם, השתדלתי להיות בעבורם כאב וכאם במקום שהיה צריך ולעזור ככל שניתן על מנת לאפשר להם להשתלב במערך הצבאי ולסיים אותו בגאווה. ישנם בהחלט מקרים חריגים בסיפוק הרב המתקבל מהם, כדוגמת החייל יותם שמילוביץ, הוא הגיע אלי כמתנדב, ולאחר כשנתיים של התנדבות הוא גויס לשרות מלא של שלוש שנים בצבא, הקשר שלי עם יותם הוא קשר ייחודי שנמשך עד לימים אלו, הקשר האמיץ עם החיילים אפשר לי להגיע למחוזות הרבה מעבר למפקד ופקוד. אחד החיילים ביקש חופשה כששאלתי לאיזה צורך, התברר שהחברה שלו בהריון והם קבעו מועד להפלה. שאלתי אם זה הרצון שלהם, הוא ענה שלא, ושהם היו מאוד שמחים להתחתן ולגדל את הילד, אבל אין להם אפשרות כלכלית אפילו להתחתן. מהר מאוד רתמנו אני ומי שהיה מפקד המחנה יצחק אקריש מספר אנשים טובים, ודאגנו לחתן אותם כמו שצריך. הסיפוק הרב העומד מאחר קיום מעשה טוב, זה השכר האמתי. אני בהחלט חושב, שבמידה וכל אחד ואחת מאתנו, יקבל על עצמו, לעשות לטובת הסובבים אותנו מעשה אחד טוב ולו הקטן שבקטנים, אחת ליום לשבוע או לחודש, נייצר חברה טובה יותר אוהבת יותר מכבדת ומכילה יותר". 

 אתה רואה קשר בין תפקידך בצבא לבין היותך יו"ר הנהגת ההורים ? 

"כפי שציינתי, התפקיד הצבאי שלי חייב הפעלת מערכת חינוכית על מנת להשיג את המיטב מאותם חיילים, אך טבעי הדבר, שכיו"ר הנהגת ההורים הבאתי באמתחתי לעזר, דברים רבים אשר למדתי תוך כדי תנועה בשירותי הצבאי. את הדבר החשוב ביותר האמונה בחיילים שלי וביכולות שלהם למרות המורכבות מסביב, הבאתי עמי לתפקידי בהנהגת ההורים, הניסיון לימד אותי, שאסור לנו לוותר על שום תלמיד ועלינו לתת לו את הכלים הנדרשים בהתאם לקצב התפתחותו האישית עד להצלחתו". 

איך התמודדת עם שני התפקידים במקביל ?

"בהחלט לא פשוט, התפקיד הצבאי מחייב זמינות מקסימלית לאירועים בלתי צפויים המתרחשים בתדירות גבוה. גם התפקיד כיו"ר הנהגת ההורים מחייב הקצאת זמן רב לטובת ביצוע התפקיד בצורה הטובה ביותר, עליך להיות זמין ליו"ר של בתי הספר, לתת מענה במערך גני הילדים, להיות שותף בישיבות עם ההנהגה העירונית לטובת קידום מערך החינוך. הקורונה חייבה היערכות חסרת תקדים לטובת האתגרים שעמדו בדרך, למזלי הטוב יש בהנהגת ההורים אנשים מצוינים ואיכותיים ברמה גבוה, המסייעים בחלוקת הנטל, ומקדישים מזמנם ומרצם ללא כל תמורה, כאשר הדבר היחיד העומד לנגד עינינו זה הרצון לייצר מערכת חינוך טובה המעניקה ללומדים את כל הדרוש להצלחתם". 

אם הזכרת את ההנהגה העירונית איך מערכת היחסים שלכם איתם ? 

"כיו"ר הנהגת ההורים, שמתי לנגד עיניי מטרה אחת, והיא לשרת את ילדי העיר ולדאוג לקידומם הפדגוגי ולהעצמת חוסנם הנפשי, תוך חינוך למצוינות ולערכים. למזלי הן ראש העיר מר' תומר גלאם, והן ראש מינהל החינוך יובל זוזט, רואים במטרות אלו מטרות משותפות. אני שומע מידי פעם את קולות הרקע המוצאים טעם לפגם במערכת היחסים הטובה שיש לי עם הנהגת העיר, אז חשוב לי להבהיר אחת ולתמיד, אני מאז ומעולם בוחר בדרך של שלום על פני מאבקים מיותרים, הצלחתנו כהנהגת הורים נעוצה בראש ובראשונה גם בידיעה הקיימת אצל ההנהגה העירונית שאני על דברים עקרוניים לעולם איני מוותר, ולא משנה מה המחיר אותו אני נדרש לשלם, וזאת מאחר ואני עומד כאשר מאחורי ניצבים עוד 34 אלף מתלמידי העיר, להם אני חב יותר מכל אחד אחר, אני בהחלט מודה לראש העיר ולראש מינהל החינוך שרואים בנו שותפים מלאים, מטים אוזן קשבת לבקשתנו ונענים לצרכים העולים מהשטח. חשוב לי להבהיר שלצאת לקרבות מיותרים, ללא כל צורך והצדקה, רק על מנת להשמיע את קולנו ולנפנף בכוחנו. לא בבית ספרנו".

מה התוכניות שלך לעתיד ?  

" נכון לרגע זה, אני יוצא לחופשה בת שלושה חודשים במהלכן נבחן אני רעייתי ובני משפחתי, את הדבר הנכון בעבורנו. לפני מונחים מספר הצעות, החל מלהמשיך בתפקידי כאזרח עובד צה"ל, לשמש קצין בטיחות תעבורתי באחת מהחברות הבכירות במשק, או להצטרך למשרד שמאי רכב. כפי שאמרתי הצעות תודה לאל לא חסרות, צריך לבחור את הנכונה ביותר, שתותיר בידנו את הזמן לעשות לביתנו ולמשפחתנו, מה שלא כל כך התאפשר בשנים עברו". 

כמה מילים לסיכום? 

"ראשית מבקש להודות לבורא עולם על כל הטוב אשר גמלנו, וזיכה אותנו להיות אנשי עשייה ולתת לחיילים ולתלמידים את האפשרות להיות טובים יותר. האמרה שמאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה חזקה הכי רלוונטית לגבי, אני מבקש להודות לאשתי היקרה שמאפשרת לי למצות את הפוטנציאל הגלום בי, על היותה העזר שכנגדי, ועל התמיכה הבלתי פוסקת. למשפחתי היקרה. הממלאים את חיי באושר, ודרכם אני לא מפסיק לרגע ללמוד על מלאכת החינוך וחשיבותה. לכל המפקדים והחיילים בבסיס מזי, שהיווה עבורי בית נוסף".