רבי נחמן מברסלב מלמד אותנו, שההארה שהשבת מאירה בעולם מביאה את האדם להתעורר ולשוב להשם יתברך מאהבה. וכשזה קורה, רווחה ורפואה מהווים תנאי להצדקת מקומם של הניסיונות והסבל שנמשכו קודם לכן.
אנשים רואים עצמם באור חדש, הם מתחילים להבין את היופי והטוב שבנשמתם, ואז הם מתייחסים אל איש אל רעהו בכבוד ובהגינות. כך גם בעניין הפרט, ככל שהוא טהור יותר, כל אחד במדרגתו שלו, האור והפאר שנשמתו תקרין, תורגש אצל הזולת. וזו הסיבה שבגללה אנשים נמשכים לאור עליון.
בשבת כל אחד זוכה לחוות בעוצמה מסוימת השגות אלוקיות, ועל ידי זה הכלי הרוחני של נתינה ואהבה לזולת גדלים. כלי הנתינה, ההענקה והאהבה של אדם קשור לדרגת השגותיו. וכאשר הוא משפיע אהבה לסובבים אותו, הוא זוכה לקבל אהבה משמים.
זמני כניסת ויציאת שבת באשקלון בתאריך ד׳ אב – 21.07.2023-22.7.23. כניסת שבת: 19:15 יציאת שבת: 20:26, פרשת השבוע: פרשת דברים.
פרשת דברים | הרב שמעון לוגסי
שבת זו, קודמת לתשעה באב, נקראת שבת חזון על שם ההפטרה שמפטירים לאחר קריאת התורה, "חזון ישעיהו בן אמוץ". וכל שלושת השבתות שלפני תשעה באב, נקראות "שלושה דפורענותא", כלומר, השלושה של הפורענות, מפני שההפטרות בכל אחת מהשבתות הללו עוסקות בתוכחות בענייני החורבן והחטאים שגרמו לו.
והשבתות שלאחר תשעה באב, נקראות "שבעה דנחמתא", מפני שמפטירים בהם בדברי נחמה ואהבתו של ה' יתברך לעם ישראל גם כשהם בגלות. וכשהיה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל קורא את דברי הנביאים בהפטרות, שמלאים באהבת ה' לעמו ישראל, היו עיניו זולגות דמעות של התרגשות, והיה כמו נחנק בקולו מרוב דבקותו ורגישותו ואהבתו לה' ולעמו. וכל הקהל היה נענה אחריו בהתרגשות גדולה.
ובשבת זו, שהיא סמוכה ליום תשעה באב, אין לשנות שום דבר ממה שאנו נוהגים בכל שבתות השנה. הן מצד המאכלים, והן מצד השירים, והן מצד זה שאין להזכיר כלל את ענייני החורבן והאבלות ביום השבת. וכתב מרן החיד"א בברכי יוסף (סימן תקנא), שמנהג ארץ ישראל ומצרים ושאר העיירות הגדולות בטורקיה, שלא לשנות בשבת חזון שום דבר משאר השבתות. ויש להעלות על השולחן מאכלים כפי שנוהגים בכל שבתות השנה, כדי לעשות יקר וגדולה לכבוד יום השבת.
וכתב עוד מרן החיד"א, שיש שנהגו לקרוא בבית הכנסת "קינה" בחרוזים וכדומה לרגל יום תשעה באב. וכתב שאין לנהוג כן, ובפרט שהדבר נעשה בבית הכנסת, והרי זה כמו שנוהגים אבלות בפרהסיא (ברבים) בשבת, שהוא אסור מן הדין. ויש לבטל את מנהגם. וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל. (חזון עובדיה עמוד קנה).
ומותר לשורר בשמחה שירי קודש בסעודות השבת. שהרי אפילו בימות החול הסמוכים לתשעה באב, כבר ביארנו שאין איסור לשיר בפה, כי רק שירה על ידי כלי זמר נאסרה. ומכל מקום ביום השבת בודאי שיש להקל בזה, אפילו בשמחה גדולה, לכבוד יום השבת, כי הוא ראשון למקראי קודש.
————-
מצווה להדליק נר לכבוד שבת. עיקר המצווה היא להדליק נרות במקום הסעודה, כלומר קיום הסעודה לאורם מכבדים את השבת. מצווה מן המובחר להדליק בשמן זית. רוב הנשים נוהגות להדליק נרות שעווה, שגם אורם איכותי וחזק. ניתן להדליק נר אחד ועם זאת נהגו להדליק שני נרות, אחד כנגד 'זכור' ואחד כנגד 'שמור'. יש נוהגות להדליק נרות נוספים מעבר לשני הנרות כנגד כל אחד מבני הבית.
יש נוהגות לברך לפני הדלקת הנרות, כפי ההלכה בכל המצוות, לברך לפני קיום המצווה. לפיכך מברכות תחילה: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של שבת" , ואח"כ מדליקות את הנרות ויש נוהגות לברך אחר ההדלקה, משום שלדעת חלק מהפוסקים, על ידי הזכרת השבת בברכה, הנשים מקבלות עליהן את השבת, ולאחר מכן כבר לא תוכלנה להדליק את הנרות.
רבי נחמן מברסלב, בספר "ליקוטי תפילות" חיבר תפילה זו שנוהגים לאומרה בערב שבת לאחר הדלקת הנרות.
יהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֶלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שְׁתַּעֲזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּתְזַכֵּנִי לְקַבֵּל שַׁבָּת קֹדֶשׁ בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה גְּדוֹלָה, בְּגִילָה רִנָּה דִּיצָה וְחֶדְוָה. וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִילֵנִי שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עַל לִבִּי שׁוּם עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה, וְלֹא שׁוּם יָגוֹן וַאֲנָחָה, וְלֹא שׁוּם דְּאָגָה בְּיוֹם שַׁבָּת קֹדֶשׁ, רַק אֶזְכֶּה לִשְׂמֹחַ בְּכָל עֹז בְּיוֹם שַׁבָּת קֹדֶשׁ בְּכָל לְבָבִי וּבְכָל נַפְשִׁי וּבְכָל מְאוֹדִי, בְּשִׂמְחָה שֶׁאֵין לָהּ קֵץ וְתַכְלִית, כָּרָאוּי בֶּאֱמֶת לִשְׂמֹחַ בְּיוֹם שַׁבָּת קֹדֶשׁ, בְּיוֹם קָדוֹשׁ וְנוֹרָא כָּזֶה. וְשֶׁתִּתְעוֹרֵר עֹז וְחֶדְוָה וְשִׂמְחָה רַבָּה וַעֲצוּמָה בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְעַל כָּל בְּנִי בֵּיתִי. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
שתי הלכות שבת
אכילת כשרות מהדרין בשבת: מי שבמשך השבוע אוכל סוג כשרות לא מהדרין האם יש עניין שלפחות בשבת יאכל כשרות מהדרין או אין בזה שום עניין היות וכל השבוע לא אוכל כשרות מהדרין?
ת: יש עניין ויש בזה משום כבוד שבת ויום טוב. דין זה נלמד ממה שכתבו האחרונים לעניין הנוהגים לאכול פת של אופה אינו יהודי בימות החול[ז], שלכל הפחות בשבת ויום טוב נכון שיזהרו שלא לאכול כי אם מפת ישראל, מפני כבוד שבת ויום טוב[ח] (סימן רמ"ב סק"ו במשנ"ב, ושעה"צ אות י"ח). והוא הדין לאוכל סוג כשרות לא מהדרין בימות החול שנכון להחמיר לכל הפחות בשבת ויום טוב לאכול מכשרות מהודרת.
לענג את השבת במאכל שאוהבים: האם יש ענין לענג את השבת במאכלים מסויימים כגון בשר ודגים או שכל אחד יאכל מה שאוהב?
ת: צריכים לענג את השבת במה שאוהבים בני הבית, ומה שאמרו לענגו בתבשיל של תרדין וראשי שומים ודגים גדולים ובשר לפי שזה היה מאכל חשוב בזמנם, אך כל אדם יענג השבת במאכלים החשובים עונג לבני משפחתו[מו] (סימן רמ"ב במשנ"ב סק"א).
וכן ילדים שלא אוהבים דגים אין להכריחם לאוכלם בכח, לפי שעל אף שטוב לאוכלם בכל סעודה משלושת סעודת שבת, מ"מ אינו חובה, והשבת לעונג ניתנה ולא לצער[מז] (משנ"ב שם סק"ב).
וכשם שמקיים האדם מצות עונג שבת באכילת מיני מגדים ומטעמים, כך מקיים מצות עונג שבת בהנאת הנפש, כגון שלומד תורה ונהנה מלימודו (חוט שני ח"א פ"א שעה"צ ס"ק י"ב. וע"ע במג"א סימן תמ"ד סק"ב ובמה שכתבנו בזה לקמן בדיני קידוש והבדלה תשובה ט"ז הערה ל"ה).
