לתפארת מדינת ישראל

אנג'ל אלון לתפארת מדינת ישראל 🇮🇱

No Description

סוגרת מעגל: לפני 30 שנה בדיוק, ביום העצמאות, אנג'ל אלון התכוננה לצאת עם בני משפחתה לחגיגות בפארק בנתיבות ואז הגיעה השיחה לה כל כך ציפתה: תינוקת בת 10 ימים מצטרפת למשפחה.

התינוקת אם תהיתם, לא נותרה עם אלון בבית באותו היום אלא הצטרפה ישירות לחגיגות עם המשפחה המורחבת והפכה מהר מאוד להיות חלק ממשפחת אלון. 

כך החל הסיפור של אם האומנה, שנבחרה להדליק משואה בטקס יום העצמאות אחרי שגידלה למעלה מ-200 ילדים בביתה, בזמן שהיא עצמה אם לשמונה ילדים.

"שמעתי ברדיו 'שמחפשים משפחות אומנה, התקשרתי אליהם, נסעתי לעבור מבחנים והתקבלתי. רציתי לתת תרומה לאחרים וברוך ה' שלחו לי ילדים. היו אצלי עד חמישה ילדים בכל פעם, הייתי ישנה בסלון ליד הלולים של הילדים", סיפרה אלון.

ולמי שעדיין לא מכיר, אנג'ל אלון, נולדה במרוקו בשנת 1950 ועלתה עם בני משפחתה למעברה באשקלון. אלון היא אחותו הגדולה של שחקן העבר, מוריס ז'אנו. 

אחרי שהתחתנה עברה להתגורר עם בעלה בנתיבות, התחילה להתנדב בקהילה והייתה שכנה דומיננטית שתמכה בכל הסובבים אותה. 

אנג'ל החליטה לפתוח את ביתה לתינוקות אומנה וילדים בסיכון וכך לילה אחר לילה הייתה ישנה צמוד למיטות הילדים, דואגת להם, מטפחת אותם, מעניקה להם חום של אמא ומכינה אותם למעבר למשפחת המאמצות.

לבנים היא הייתה עורכת בריתות עם הרב יורם אברג'יל, לבנות היא הייתה מעניקה שמות. אנג'ל הייתה שם עבורם בכל שעות היממה, בחופשות ובחגים והעניקה לילדים ולילדות שבאחריותה בית חם ואוהב. היא דאגה לבריאותם ולעתידם במשך חודשים, ואף שנים. בין ילדי האומנה הרבים שזכו לחיבוקה החם ולטיפולה המסור, היו גם תינוקות שננטשו בבתי החולים ופגים חסרי ישע. 

בהודעה שפרסם שר התרבות והספורט, חילי טרופר נכתב כי מפעל חייה של אלון, שנעשה בסתר ומבלי שזכתה להוקרה ציבורית, הוא מופת לנתינה אינסופית, לחמלה אנושית חסרת גבולות ולאמונה באדם.

וכן, אלון זוכרת את שמותיהם של כל 217 הילדים שגדלו בביתה, ראוי להערכה והערצה ללא ספק.

בשבועות מאז התבשרה שתדליק משואה ביום העצמאות, נמצאת אלון בחזרות אינטסיביות לטקס המרגש והשבוע אף נפגשה עם ראש הממשלה נפתלי בנט.

בין חזרה לטקס לשגרה, סיפרה אלון: "הייתי מביאה את הילדים לבאבא סאלי ומתפללת שהילדים ימצאו בית ומשפחה טובה וברוך ה' זה קרה. 99% מהילדים יצאו לאימוץ, אחוז אחד לאומנה. כל ילד שיצא מהבית שלי קיבל אלבום שלו מגיל אפס ועד שעזב, היו גם ילדים שחזרו בסופו של דבר לבתים שלהם וכשאני שומעת שהאמא השתקמה אני שמחה. אין לי כעס כלפי ההורים, אני לא יודעת מה עבר על כל אחד והנסיבות שהביאו אותם להיפרד מהילדים".

"אין ספק שההורים שלנו גאים בה"

וכמי שמכיר את אלון יותר מכולם, אחיה, מוריס ז'אנו התרגש מהבחירה באחותו אך לא הופתע: "היא תמיד הייתה כזאת, גם שהיינו ילדים היא תמיד הייתה נותנת מעצמה ותורמת לאחרים. היא הייתה עוזרת לילדים, צעירים, מבוגרים, לכולם".

ז'אנו בטוח שהוריהם ז"ל גאים בבחירה בבתם ומצטער על כך שלא זוכים לראות אותה מייצגת את המשפחה בכבוד ביום כל כך חשוב למדינת ישראל: "ההורים שלי לא סתם נתנו לה את השם אנג'ל, היא באמת כזאת. אני בטוח שהם מתרגשים וגאים בה ממקומם בעולם הבא".

לדבריו, אלון לקחה כל מקרה ומקרה באופן אישי וביקשה להעניק לאותם ילדים תחושה של משפחה גם שאינה אמם הביולוגית: "היא לא הייתה מבדילה בין הילדים שלה לילדי האומנה. לכל מקום היא הייתה מגיעה עם הילדים. אנשים היו נדהמים לראות אותה במפגשים משפחתיים ובאירועים מגיעה עם שתי עגלות ותינוק בידיים. כשהיינו שואלים אותה היא הייתה אומרת נראה לכם שלא אבוא איתם ואשאיר אותם בבית? גם כשהיינו יושבים במפגש משפחתי ואחד הילדים היה בוכה, היא הייתה קופצת ממקומה ורצה כמו בחורה צעירה. היא טיפלה בהם באמת כאילו היא האמא". 

עוד נזכר מוריס בימים בהם היה מגיע לביתה ורואה אותו מלא בילדים ותינוקות: "כשאימנתי באופקים הייתי עוצר אצלה ברחוב ותמיד היה ילד שבדיוק התחיל לזחול או ללכת או להיגמל מצרכים וזה היה מחזה מדהים לראות בית מלא באהבה, זה הלב של אחותי". 

לסיכום אמר: "אני גאה באנג'ל ואין לי ספק שאתרגש מאוד כשאראה אותה מדליקה משואה ביום העצמאות. היא אישה צנועה מאוד באופיה אבל אני אומר לכם שאין ראויה ממנה".