חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הקשר בין גרוניך לאשקלון | ארז שטרית

גרוניך אמר אתמול על הבמה שהוא נהנה מאד להופיע לפני הקהל הזה…קהל שאין בו צ'חצ'חים ואני…שבסך הכל אוהב מוזיקה, גם את שלו , הרגשתי דקירה כואבת בעור התוף. דקירה שעברה גם דרך ליבי.

כשדודו טופז טבע את המושג אי שם בשנת 1981, היתי עדיין בחור צעיר, ילד בן 9. ושם התחילה מלחמת העדות לצוץ בגלוי.

בישראל, למדנו לאמץ בשנות ה-80 וה- 90, וממשיכים גם היום, את התרבות אמריקאית.

תרבות של אוכל רחוב מהיר..fast food. תרבות של החצנת העושר. תרבות של אובדן הצניעות והכוחניות. תרבות בה למי שיש יותר, מגיע יותר. ובישראל החלו שני תהליכים מעניינים.

האחד…כמו שאמרתי. החצנת השוני ומרד הפריפריה במרכז. מרד שנשען על עובדות של ממש. נתונים מדידים לחלוטין כמו למשל כמה כסף מושקע בתלמיד במרכז לעומת בפריפריה? השוני מכאיב כיוון שככל שהילדים במרכז יקבלו יותר, כן יתפתחו יותר בצבא ולאחריו למקצועות החפשיים ולתפקידי ניהול בחברה הישראלית.

וסיפורי הצלחה מהפריפריה הרי הם סוג של עילויים ולא ברירת המחדל. אז זו המגמה הראשונה. לדבר על כמה שופטי בית משפט עליון הם מזרחיים? כמה ראשי ממשלה מזרחים היו לנו? ועוד ועוד.

כמו שאמרתי, נתונים מדידים שהובילו גם להתנצלות מאוחרת בשנת 1997 ,של אחד ..ראש ממשלה שהיה פעם בשם אהוד ברק. זה שהתנצל בשם הממשלה על הקיפוח בשנות קום המדינה כשהמזרחיים נשלחו למעברות והועלו ארצה שיהיה כח עבודה עיברי כמו החזון…אבל באותה הנשימה אחרים קיבלו אדמות והזדמנויות שבזכותם היום הם אמידים ומסודרים. אלו עובדות שלא ניתן להפריך.

ואז התפתחה התרבות האמריקאית שדיברתי עליה לצד אותו מרד הפריפריה. תרבות של בואו נשים את הדברים בצד ונתקדם. נתנצל על מה שהיה. באמריקה אין יותר גזענות כלפי שחורים נכון?? לא נכון.

בישראל אין יותר גזענות ? אז זהו…שלא נכון. בשנות עבודתי הרבות בעיקר מחוץ לאשקלון, כל עת שאמרתי את מוצאי ..אשקלון, חוויתי לא אחת מבט או אמירה מזלזלת..עצ'קלונה, וכו. ללא קשר לעצמי, ואיכותי.

ואני למדתי לחייך, להישיר מבט ולהצטיין. להביא גאווה למקום ממנו צמחתי. לגזענות בשנות ה 80 וה 90 היו פנים אחרות. פנים סמויות שיצאו לאור בפליטות פה אקראיות, בהעדפה של אחרים לקידום לפניך ועוד. התופעה של לומר שאין גזענות לא מחפה על העובדה שעודה קיימת במחוזותינו. היום שינתה מעט פניה.

היום חושב שנכון יותר לכנותה במילה אפליה או העדפה ולא גזענות. חושבני שהאשקלונים למשל חווים אותה ללא קשר להיותם מזרחיים או אשכנזים. חווים אותה פשוט כי הם פריפריה. ופריפריה פחות חשובה ממרכז.

אני חושב שהיום פחות מפעם לא תתקבל לתפקיד בגלל גוון עורך ושם משפחתך…הגזענות הישנה. היום האפליה מקורה בכך שעדיין ההשקעה המדינתית בפריפריה נמוכה אל מול המרכז.

דוגמא נוספת אביא כשאזכיר כתבה שנעשתה לאחרונה באחד הערוצים המרכזיים על האחוז הנמוך של חיילים וחיילות ב8200 המתקבלים מהפריפריה . הנתון נמוך להכאיב. ואיך זה קשור? אותם בוגרי 8200, ימשיכו להייטק, יחטפו למשרות נחשבות. מצבם הכלכלי כנראה יהיה טוב לאין ערוך מכאלו שלא הגיעו לשם. אז הקשר הוא שוב בהעמקת הפערים בין פריפריה למרכז.

ובהסתכלות 30 שנה קדימה, קשה לראות איך הפריפריה מתרוממת מעלה ומצליחה ליישר קו עם המרכז. כזהו המצב ברוב המדינות המתקדמות וישראל בתוכן.
נקודת אור במציאות האשקלונית הנוכחית אני מוצא דווקא במעשיו של ראש העיר מר תומר גלאם.

תומר כנראה מבין את הנקודה ודוחף להביא לכאן חברות הייטק דרך הקמת מרכז הייטק חדשני. כולי תפילה שיצליח בכוונתו כיוון שאם אכן יצליח, יכול כך, לשנות את המצב בעיר אשקלון ללא קשר לשאר ערי הפריפריה.

לפחות כך ילדיכם , כשיאמרו שהגיעו מאשקלון…יגידו זאת בגאווה וללא רגשי נחיתות. אשקלון תצמיח יוניקורנים חדשים להייטק.

מאשקלון צמחו מנהיגים נהדרים, החינוך מצויין, והערכים קיימים בכל בית חם. בואו נשאיר את הגזענות מאחור, נפעל יחד עם הנהגת העיר לצמצום האפליה מול הפריפריה. ובואו נבנה גם אנחנו את ישראל המודרנית כמו החלוצים של המאה ה- 19 והמאה ה-20.

אהבתם את הכתבה? שתפו...

מה חדש?

דילוג לתוכן