התורה פותחת בסיפור חטא המרגלים, אותם שנשלחו לתור את ארץ ישראל ולספר בשבחה, עשו את ההפך הנורא והוציאו דיבת הארץ רעה, וניסו להניא את העם מלעלות לארץ המובטחת.
וכך מעידה התורה על טיבם של מרגלים "וישלח אותם משה וכו' כלם אנשים ראשי בני ישראל המה", וחז"ל מפרשים "כל אנשים שבמקרא לשון חשיבות, ואותה שעה כשרים היו".
ענין המרגלים על כל הכרוך בו דורש התבוננות גדולה, שהרי המרגלים היו החשובים שבעם, מהנשיאים המנהיגם אותם, אנשים חכמים ונבונים, וכיצד קרה שטעו כל כך והניאו את העם מלהגשים את הבטחתו של הקב"ה לירש את הארץ המובטחת, עד כדי שהוציאו את דיבת הארץ רעה, וזאת נגד המציאות והאמת?
אלא מבארים חז"ל, המרגלים חששו שכשיכנסו לארץ המובטחת שוב לא יוכלו להתנהג כנשיאים ולהנהיג את העם, ומידת הכבוד היא זו שגרמה להם להתנהג כפי שנהגו, הכבוד שיחד אותם עד כדי כך שראו את הארץ באופן שלילי.
נמצאנו למדים עד כמה גרועה מידת הכבוד ועד כמה מסנוורת היא את דעתו של האדם, לא חשוב לדעת מה הסיבה שהניעה אותם לכך, אלא חשוב להתבונן שגם אדם גדול עליו להיות חשוף לביקורת עצמית ללמוד ולהכיר את נטיות ליבו ולעמוד תמיד על המשמר, שלא ינטה אחר תאוותיו, ולשקול תמיד את מעשיו, ובעיקר לברוח מהכבוד, שמידה מגונה זו יכולה להוביל את האדם גם בסוף חייו, לאבד את כל מה שהגיע והשיג במהלך שנות חייו.
שנזכה לברוח מהכבוד וממידות מגונות, ותמיד לבקר את דרכנו ומעשינו, שיהיו תמיד נקיים וראוים, ולשם שמים.
*כניסת השבת: 19.26*
*תוספת שבת :19.16*
*יציאת השבת: 20:28*
*יציאת השבת ר"ת:20.59*
🍷💐🕯 *שבת שלום ומבורך* 🕯💐🍷
