גן חדש על שם הגיבור מאגם זיקים

הערב התקיים טקס קריאת גן ציבורי על שמו של מיכאל בן זיקרי ז״ל באשקלון. הטקס נערך במעמד ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, חבר מועצת העיר ויו״ר וועדת שמות, שי רובין, סגנית ראש העיר, מיריי אלטיט, סגן ראש העיר, הרב אברהם עשור,רב המועצה האזורית חוף אשקלון, הרב יעקב אביטן, בני משפחתו של מיכאל, חברים ותושבי העיר.

הגן שנחנך ממוקם במיקום מרכזי בשדרות ירושלים ובמקביל לשדרות האצ"ל. כזכור, לפני כשנה בילה מיכאל בחוף זיקים וזיהה משפחה במצוקה בתוך המים. מיכאל קפץ אל תוך המים תוך ניסיון לסיוע לאותם ילדים והצליח להצילם אך לא הצליח לצאת בעצמו וטבע למוות.

מיכאל היה אדם של נתינה בחייו ובמותו. הוא הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים וסופר עליו כי היה מחובר מאוד לשקט והשלווה של הים והיה אהוב על הבריות.

ראש העיר, תומר גלאם: ״כולנו זוכרים את סיפור מותו הטראגי וההירואי של מיכאל בן זיקרי ז״ל שאיבד את חייו בשעה שהציל חיים של משפחה שלמה. הערב, בנוכחות ילדיו ובני משפחתו של מיכאל, חנכנו את הגן הירוק ב׳שדרות ירושלים׳ על שמו כסמל לגבורתו ועוז רוחו. ההנצחה שלו בעירנו תהווה עדות תמידית ומורשת נצחית לרגעי החסד, הנתינה והאור הטוב שהפיץ במהלך חייו״.

חבר מועצת העיר ויו״ר וועדת שמות, שי רובין: ״מיכאל ז"ל, היה איש של נתינה, חסד ואהבת הבריות. עד רגעיו האחרונים הוא תמיד חשב על האחר ופעל למען הזולת. מיכאל ראה אסון מתרחש לנגד עיניו ולא יכל לעמוד מהצד, הוא נכנס לנחל והציל את המשפחה. אני רוצה להודות לראש העיר, תומר גלאם על הדרך המשותפת שאנו עושים יחד בנושא, על הבעת האמון ועל הנכונות והאמונה במטרה המשותפת.״

בתו של מיכאל ז״ל, מיתר בן זיקרי: ״הכל עניין של בחירה בחיים. לקום בבוקר וללכת לעבודה או להשאר במיטה, זו בחירה. להדליק את הסיגריה עם הקפה או ללכת להתאמן, זו בחירה. יש בחירות שבאות על אוטומט, כמו נגיד לצחצח שיניים, נשמע הזוי נכון? כי זה כבר הפך הרגל, אבל כל ההרגלים האלו נבעו מבחירות ליישם אותם ויש בחירות יותר שקולות, שלוקח זמן לחשוב עליהן כמו לקנות רכב לשכור דירה. לאבא שלי לא היה זמן לחשוב. אבל הוא בחר. בחר להכנס למים ולהציל את אותו ילד, בחר להכנס למים שוב ולהציל ילד נוסף, בחר בפעם השלישית, גם כן. זוכרים שדיברתי עם בחירות שבאות על אוטומט ? בחירות שנבעו מהאינסטינקטים הטבעיים שלו, שמושתתים על העקרונות והערכים שהיו לו, אהבת האדם, ערבות הדדית. מי אני שאבחר להסתכל על חצי הכוס המלאה ? זה יותר קל להסתכל על חצי הכוס המלאה, יותר מושך, להיות קורבן של הנסיבות, להתמכר לעצבות. אף אחד לא מספר לך שעצב זה דבר ממכר. זה לא אומר שאסור להיות עצוב וכואב, אז אני בוחרת להסתכל על החצי הכוס המלאה ולהמשיך איפה שהוא עצר כדי שהוא יהיה גאה בי מלמעלה כמו שאני עומדת כאן למטה וגאה בו עכשיו ואם כל מי ששמע על הסיפור יבחר להסתכל על חצי הכוס המלאה, אולי יהיה לנו עולם קצת טוב יותר.״