השנים חולפות, אבל הפצעים של המשתתפים באירוע עדיין פתוחים. הרב שמעון לוגסי משחזר את הערב שלא ישכח לעולם📸 מילן מועלם
בחזרה לתופת: הרב שמעון לוגסי, יועצו של השר לשירותי דת, הרב יעקב אביטן, היה לפני 19 שנים בפגישת עבודה עם יהודה משי זהב יו״ר זק״א , אהרון גרוס מפקד זק״א אשדוד.
"זו היתה ישיבת עבודה שהתקיימה במסעדה ולאחר שסיכמנו את הדברים הזמנו תפריט , אך אז התחילו הביפרים לזעוק , בהנף יד הוצאנו את הביפרים מהמתלה בחגורה והבנו שמתרחש אסון בדיוק ברגעים אלו ,ממש מול המסעדה נמצא אולמי ורסאי והתקרה בו קרסה , ׳כך הייתה ההודעה׳", מספר לוגסי.
"עזבנו הכול ורצנו למקום , מבין שלושתינו אני היחיד שהייתי חובש ומאחר והגענו בין הראשונים לקחתי על עצמי את פיקוד 10 !המראות היו מזעזעים , הזעקות , הבהלה , הריצה לשום מקום , והכול בתוך ענן ענק וכבד של אבק סמיך שהראות דרכו קשה מאוד , יממה שלימה שאנו מנסים להגיע לנפגעים ולפצועים שהיו בין ההריסות".
19 שנים אמנם עברו אבל הזמן לא השכיח את הכאב הגדול:"הרגעים הראשונים היו מחרידים ומבהילים שכן אנו עומדים במקום שהקרקע נשמטה , האורחים בתוך בור אחד ענק והשאלה שעולה היא , מהיכן מתחילים ? רק מי שהיה ומכיר זירות אר״ן מבין שהרגעים הראשונים הם הקשים ביותר , עליך להתעשת מיד ולהתחיל בהצלת חיים וכמה שיותר".
"שעות רבות וקשות , מראות של זוועה כל אלו מקשים על העבודה אך מחייבים אותך להישאר על הקרקע , שגם היא כרגע אינה יציבה .מבין ההריסות גיליתי יד מושטת וכאב שזועק הצילו , החזקתי את היד הזו דקות רבות , הדרכתי את הגב׳ לשמור על קור רוח ולנסות לנשום , קשה לי לנשום , אני לא מרגישה את הרגליים ועוד זעקות שבר וכאב , אלו שמלוים אותי מאז עד היום.
אנשי פיקוד העורף המיומנים בחילוץ בזירות אלו , נלחמו בכל כוחם להגיע לפצועים שמבין ההריסות , זעקנו , בכינו יחד , קרוב ל 35 דקות , לבסוף נשמטה ידה של הגב׳ מידיי.
הרמתי עיניי והבנתי שאלוקים החליט אחרת , כל הלילה ועד שעות הבוקר חילצנו והוצאנו את האורחים שבאו לשמח חתן וכלה לאמבולנסים ,ואז הגיעה השעה שבה היינו צריכים לסדר את האורחים שקיפחו את חייהם , שנפטרו עם ביגדי השמחה , זיעת הריקודים ואבק האבנים שקרסו עליהם .שורות שורות סודרו במתחם שהוכן עבורם , חלקם אלמוני ואלמונית".
לוגסי נאלץ לראות את הזוועות מתחת להריסות וגם לטפל בהם: "מאחר והייתי גם חובש מתנדב וגם מפקד זק״א אשקלון , החלפתי את האפוד ועברתי מתפקיד של הצלת חיים לכיסוי הנפטרים וטיפול בקדושת האדם .ערב שבת , היו שנשארו עם פיקוד העורף כדי לנסות ולהציל עוד חיים או להוציא מבין ההריסות עוד חללים".
גם כעבור שנים רבות, המראות מלווים את הרב לוגסי שחזר לביתו בקושי רב: "אני החלטתי לחזור לאשקלון , נסיעה של כשעה , בעיניי היתה כנצח , הדרך לא נגמרה , הקולות , השבר , הזעקות אורות מהבהבים וציפצופי הסירנה הידהדו באוזניי ,זו היתה אחת השבתות הקשות ביותר בחיי , הצלקות והאסון עוד מלוים אותי", מסכם הרב.
