עושים כבוד לזכר השואה

תלמידי כיתה יב' של בית הספר אורט על שם הנרי רונסון באשקלון ייצרו והפיקו ארבעה סרטים על ארבעה ניצולי שואה, יחד עם מערכי שיעור בהם השתמשו חלק ממורי בית הספר ביום השואה עצמו. "זו זכות אדירה לשמר את זכר השואה", סיפרו התלמידים.

בתמונה: התלמידים במהלך העבודה .

במסגרת הפרויקט "זיכרון מעד לעדשה" תכנית ייחודית של רשת אורט במסגרת פרויקט 'אורטוב' המלווה את בתי הספר של הרשת בקידום יוזמות חברתיות וערכיות, בשיתוף יד ושם וסרטי גמר לבגרות בתקשורת הפקה- וידאו, בחרו תלמידי כיתה יב' 6 בבית הספר יחד עם המורה לתקשורת עדי בן שושן, לערוך את סרטי הגמר שלהם בבחינות הבגרות על הנושא החשוב של השואה.

התלמידים ניגשו למשימה בחרדת קודש. הם אספו חומרים תיעדו צילמו וערכו ראיונות עם שורדי שואה מאשקלון, ויצרו תוצאה מרגשת ומרטיטת לב בדמות ארבעה סרטים קצרים מרשימים באורכים שונים המתעדים את סיפוריהם של ארבעה שורדי שואה. אנט ברכה בת ה-92, שלמה ויינגוט בן ה 88 , ישעיהו (שייקה) גור-אל בן ה-85 ואווה ארבן בת ה-92 יבדלט"א, המתארים כולם את הזווית האישית שלהם, ואת סיפור ההישרדות שלהם מהתופת.

לתוצרים המוגמרים נוסיפו מערכי שיעור, שהועברו לכלל מורי בית הספר לקראת יום השואה, כאשר חלקם בחרו להשתמש בהם ולהעביר ביום השואה עצמו את אותם השיעורים, המתבססים על העבודות היסודיות והחשובות של תלמידי בית הספר.

עדן חלפון, שהפיקה ערכה וצילמה את סרטה של אווה ארבן, יחד עם חברותיה אדל רודניק ולדה נוסיקוב סיפרה: " כשהתבקשנו להכין סרט על נושא השואה, ממש התרגשנו, היה ברור לנו כמה חשוב שאנו, תלמידי מגמת תקשורת, נשתמש בכלים שקיבלנו במגמה במשך שלוש שנים לטובת שימור זיכרון שורדי השואה למען הדורות הבאים. לאחר שפגשנו את אווה, זו הייתה עבורנו הבחירה הטבעית. עברנו חוויה מרגשת במיוחד. היא אישה מרתקת. היא פירטה לנו את הזוועות שהיא עברה, זה ממש בלתי נתפס. שלושתנו היינו עם דמעות, והיא שתפה איתנו את הסיפור הבאמת הירואי שלה ומדהים לראות את האופטימיו שלה והאהבה לחיים ".

איך היא הגיבה לאחר שראתה את הסרט?

"היא התרגשה מאד כששלחנו לה את הסרט, הודינו לה בחום, והיא התרגשה והודתה לנו שבחרנו בה למרות שהיא ממש לא צריכה את החשיפה הזו כי היא מוכרת בכל העולם. אווה כתבה ספרים רבים, שתורגמו לשפות רבות, והיא מרצה בכל העולם. עכשיו, כשאנחנו אחרי זה אנחנו ממש גאות בתוצאה, ובעובדה שגם חלק מהמורים העבירו את זה בשיעורי החינוך ביום השואה בבית הספר. אנחנו גם חושבות שככל שהשנים עוברות זיכרון השואה פוחת ואת הדורות הבא זה פחות יעניין, ולכן אם עזרנו במעט לשמר את הסיפורים של השורדים אנחנו גאות בכך, מה עוד שהשורדים מדרך הטבע לא יהיו פה עוד כמה שנים ולשמר את זה זו זכות ענקית".

"אני גאה מאוד בתלמידים שלי, שיצרו מסמכים אנושיים מרגשים ועבדו במקצועיות וברגישות", סיפרה המורה עדי בן שושן. "הם עברו חוויה משמעותית מאוד שתלך איתם עוד שנים רבות, ואנחנו בבית הספר שמחים לקחת חלק בזה".