הערב (רביעי) יחול ראש חודש "מנחם אב". בשבוע הבא ביום חמישי, יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו.
השנה, מאחר ויום תשעה באב יחול ביום חמישי, חלים הלכות ומנהגי האבלות בימים הללו, במלוא תוקפם, שהרי "שבוע שחל בו תשעה באב", ימשך בכל השבוע הבא, עד ליום חמישי, תשעה באב. הרב שמעון לוגסי עם ההלכות הנהוגות אצל הספרדים והאשכנזים בימים אלו.
משנכנס אב: אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ימי פורענות לישראל, ומזלם אינו מאיר להם בימים אלו, ולכן שנינו במסכת תענית (דף כו:), "משנכנס אב ממעטין בשמחה", ושמחה זו, הכוונה בעיקר לשמחת נשואים, שנוהגים שלא לישא ולהנשא בימים הללו.
עוד אמרו רבותינו, שישראל (יהודי) שיש לו דין ודברים ותביעה משפטית עם גוי, יתחמק מלהתדיין עמו בימים אלו, ויתדיין עמו לאחר עשירי באב. מאחר ומזלם של ישראל אינו טוב בימים הללו.
הרב ישראל דרעי עם מסר לתשעת הימים
No Description
משא ומתן של שמחה: מיום ראש חודש אב, ממעטים במשא ומתן של שמחה, כגון קניית רהיטים חדשים לבית חתן וכלה, או קניית תכשיטי זהב וכסף, וכיוצא בזה. וכן אסור לסייד או לצבוע את הבית בימים הללו, מפני שזהו ענין של שמחה. ובשאר משא ומתן שאינו של שמחה, כגון קניית רהיטים לביתו, או מכונית חדשה וכדומה, אף על פי שהיה ראוי להחמיר בזה, מכל מקום נהגו להקל. וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שמכל מקום טוב להימנע מלהביא רהיטים חדשים לביתו, או מכונית חדשה לביתו, בימים אלו, משום ששמחה היא לו.
אכילת בשר ושתיית יין: נהגו ישראל, שבימים אלו, מיום ראש חודש אב ועד ליום עשירי באב, הקרויים "תשעת הימים", אינם שותים יין ולא אוכלים בשר, אלא ביום השבת. רבים טועים לחשוב, שלמנהג הספרדים אין איסור באכילת בשר אלא בשבוע שחל בו תשעה באב. ויש לעורר כי אין הדבר נכון, אלא מראש חודש אב לא אוכלים בשר.
שבוע שחל בו תשעה באב: בשבוע שחל בו תשעה באב, (למשל השנה, תשעה באב חל ביום חמישי, הרי שממוצאי השבת הקרובה, מתחיל שבוע שחל בו תשעה באב), נוהגים עוד מנהגי אבלות, ובכללם האיסור לרחוץ כל גופו במים חמים, וכן אסור לכבס בגדים או ללבוש בגדים מכובסים.
החומרות שנהגו בהם האשכנזים: מנהג האשכנזים להחמיר מאד באיסור הרחיצה, ולמנהגם יש לאסור את הרחיצה מיום ראש חודש אב, בין במים חמים בין במים צוננים
זאת אומרת, שהאשכנזים נוהגים שתי חומרות נוספות על הספרדים, ראשית, לאסור את הרחיצה כבר מיום ראש חודש אב, ועוד, שלמנהגם יש לאסור רחיצה אפילו במים קרים. אולם אף למנהג האשכנזים, אם מדובר באדם הגר במקום שהאקלים שם חם, כגון בארץ ישראל, או באדם המזיע הרבה מחמת איזו סיבה, מותר לו לרחוץ כל גופו במים שאינם חמים אף בשבוע שחל בו תשעה באב. כי לא קיבלו עליהם האשכנזים חומרות אלו, אלא בארצותיהם, שהם ארצות קרות. ולכן יש להקל בזה כאמור. וכן פסק הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל.
כמו כן נוהגים האשכנזים להחמיר בעניין כיבוס ולבישת בגדים מכובסים, שהספרדים נוהגים בזה רק בשבוע שחל בו תשעה באב, ואילו האשכנזים נוהגים איסור בדבר החל מיום ראש חודש אב.
קניות עבור חתן וכלה: כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שאם קבעו את זמן הנשואים מיד לאחר תשעה באב, והבחור עדיין לא קיים פריה ורביה (דהיינו שעדיין אין לו בן ובת), מותר לקנות עבור החתן והכלה כל צרכיהם אפילו בימים אלו, ואפילו אם יש זמן לקנות את צרכי החתן והכלה אחרי תשעה באב, כגון שנשואיהם נקבעו ליום ט"ו באב, אם יש חשש שיתייקרו לאחר מכן, מותר לקנותם בימים אלו כל שיש חשש הפסד בדבר.
