לרפואה שלימה ובריאות איתנה לשרה בת רחל תהילה
רבי יוסף זלמן ריבלין זצ"ל היה בעל גמ"ח גדול להלוואות. בכל פעם שנתן לאדם הלוואה נהג להכניס אבן קטנה בתוך מעטפת הכסף.
כששאלוהו לפשר הדבר, השיב בסיפור על ה"חתם סופר" זצ"ל – "באחת הפעמים מסר הרב שיעור לתלמידיו. במהלך שיעורו התפרץ אדם ופער את פיו בדברי נבלה איומים כנגדו. ה'חתם סופר' סבל עלבונו בשקט, וכשסיים האיש לחרף ויצא מהמקום שאל הרב את עצמו בקול: 'מדוע האיש תקף אותי? לא זכור לי שעשיתי לו אי פעם טובה כלשהי…'
למדתי מזה שיש אנשים שיש בהם טבע קלוקל להשיב רעה תחת טובה, לכן מניח אני אבן קטנה במעטפה, בתקווה שלא יזרוק עליי הלווה אבן גדולה…"
בעקבות התנהגותם הקלוקלת של חלקים מעם ישראל פנה משה רבינו אל הקב"ה ואמר: "הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל הָעָם הַזֶּה אִם אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ כִּי תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתָיו" (במדבר יא', יב')
המדרש מספר ('ספרי'): "וכי היכן ציווהו הקב"ה למשה 'שאהו בחיקך'? בשעה ששלח הקב"ה את משה ואהרון להוציא את בני ישראל ממצרים, נאמר: 'ויצום על בני ישראל', אמר להם הקב"ה: 'תדעו שסרבנים וטרחנים הם, ולא עוד אלא שיהיו מקללים אתכם וסוקלים אתכם באבנים, ואתם – תעשו להם טובה ותוציאום ממצרים".
שאל רבי אלעזר מנחם שך זצ"ל: "מדוע הצטוו משה ואהרן לעשות טובה לעם ישראל בשעה שהם גומלים להם רעה תחתיה? הרי בעצם זה שעושים טובה לאדם שעושה לך רע אולי בכך אנו מאפשרים לעיוות הקלוקל הזה להימשך! אולי כדי לחנכו ולהובילו אל הדרך הטובה, עדיף להתעלם ממנו עד שישוב מדרכו הרעה?"
השיב הרב: "כוונת המדרש ללמדנו פרק חשוב ביחסים שבין אדם לחבירו: באמצעות עשיית טובה לכל ישראל, ביכולתם למנוע שלא יקללו ושלא ייסקלו אותם באבנים, ואדרבא, במקום בו מצויה המחלוקת או האכזריות, דווקא שם קיימת החובה לפעול ביתר שאת בפעולות הטבה וחסד, משום שזוהי הדרך היעילה להתגבר ולצמצם את השפעת המידות הרעות הללו – ומה משה רבינו שהיה לו דין מלך והכל היו חייבים בכבודו, ובכל זאת הצטווה על-ידי הקב"ה לעשות מעשי חסד, אפילו אם יעמדו ללחום נגדו, קל וחומר אנו, שגם בשעה שקמים עלינו אנשים ומצרים לנו – אל לנו לפגוע בהם ולנהוג בהם ביד קשה, אלא עלינו להתייחס אליהם במידת החסד, ובכך תסור מאליה מידת רשעותם כלפינו".
לעיתים נתקלים אנו באדם שאינו יודע להעריך את שנותנים לו, וביותר מכך – מחזיר רעה תחת טובה. התשובה: "שאהו בחיקך", תוסיף להיטיב עימו ביתר שאת, ובכך הוא ישנה את דרכו.
לעיתים יש בנו רצון לנטור לאנשים שעשו לנו רע בעוד אנו השפענו עליהם טובות רבות, למען האמת, בצדק, אך התורה הקדושה דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום, היא מיישרת אותנו ללכת בדרכים הנוגדים את ההיגיון הפשוט שלנו כדי ליצור עולם טהור וטוב יותר.
לתת טובה תחת רעה זו מעלה נעלה מאין כמוה, זהו כבילת הרצון לנקום ושיעבוד הרצון לרצון הבורא.
אם חשבת שאתה פראייר בזה שאתה עושה טובה לאדם שעשה עימך רעה אתה טועה, בורא עולם צופה ומביט, את שכרך אתה תקבל. אדם העושה מעשה חסד אינו מפסיד, קל וחומר אדם בעל שיתוק תאוות הנטירה…
ואתה, גם אתה, אל תשיב רעה תחת טובה, גם כלפי הסביבה ובעיקר לא כלפי בוראך…
