רפואה שלימה ובריאות איתנה לנתנאל בן מזל
סיפר רבי יצחק זילברשטיין לרבי חיים קנייבסקי על דין תורה שהתנהל בביתו של הגאון רבי שלמה זלמן אויירבך…
בשעה טובה נולד לבני זוג בן, אולם ויכוח קטן היה להם אודות בחירת שם לרך הנולד.
האב רצה לקרוא לו על שם אביו שנפטר חודשים מספר קודם לכן ואילו האם התנגדה לכך נחרצות מאחר שבבניין שבו התגוררו נפטר לפני תקופה קצרה ילד הנושא את אותו השם והיא חוששת שמא בקריאת שם כזה יהיה סימן רע לילד שלה.
למשמע דבריה התקומם הבעל ואמר: "כיבוד אב דוחה כל מיני חששות שאין בהם ממש" אולם היא בשלה חוששת היא ואינה מסוגלת להעלות על דעתה להשתמש באותו השם.
השניים הגיעו אל בית דינו של רבי שלמה זלמן אויירבך ושטחו את טענותיהם.
לאחר ששמע הרב את טענותיהם של בני הזוג פסק ואמר: "אין לקרוא לילד בשם זה! אולם לא משום חששות האם אלא משום שחשבתי מה יהיה כשהילד יגדל ייצא לשחק ואמו תקרא לו מן החלון 'יענקל'ה עלה הביתה', והשכנה, אשר תשמע את קריאותיה, תתחיל לבכות, כשהיא נזכרת בבנה אהובה, מחמד נפשה, יענקל'ה אשר כבר שנים מספר לא איתה, איך אפשר לקרוא בשם שיסב כל-כך הרבה צער?!".
כתוב "וַיַּגִּדוּ לוֹ לֵאמֹר עוֹד יוֹסֵף חַי וְכִי הוּא מֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם וַיָּפָג לִבּוֹ כִּי לֹא הֶאֱמִין לָהֶם".
שמחתו של יעקב אבינו על הבשורה אודות יוסף מלמדת על שנות הצער והיגון שחלפו עליו בפרק הזמן בו היה משוכנע כי חיה רעה אכלתהו הצער על מות בן הנו כה עמוק ונוקב עד כי לא תמיד מודעים לו הסובבים ולפיכך לעתים בחוסר מחשבה או תשומת לב הם פותחים שוב ושוב את הפצע המדמם.
אהבת הזולת לא נגמרת בסיוע כלכלי פיזי או רגשי אהבת הזולת היא לראות כיצד אני לא מסב צער לשני לא צער עקיף ובוודאי לא צער ישיר.
אין צורך להתאמץ כדי לפתוח פצעים אצל האחר לכל אדם יש נקודות כואבות הגדולה של האדם מתבטאת בכך שהוא רגיש לאחר ומשתדל בכל דרך לא לגרום לחברו צער.
אדם הזוכה להקל בצערו של חברו זוכה לשכר עצום אדם הזוכה להביא את חברו לשמחה אמיתית יכול להיות בן העולם הבא!!!
על כל אחד מאיתנו מוטלת החובה לתקן את המידות בעת תיקון מידותינו נזהר שלא נדרוך ונסב נזק לעומד מולנו…
